מהו תהליך ההסגרה לגרמניה

תהליך ההסגרה לגרמניה כולל בדרך כלל את השלבים הבאים:

בקשת הסגרה:

ממשלת גרמניה מגישה בקשה רשמית להסגרה לממשלת המדינה בה נמצא האדם המבוקש והבקשה כוללת מידע על זהותו של האדם, האישומים נגדו והראיות התומכות באישומים.

עיון בבקשה:

הרשויות במדינה בה נמצא מבוקש ההסגרה בודקות את הבקשה על מנת לוודא שהיא עומדת בדרישות אמנת ההסגרה בין שתי המדינות. הם עשויים גם לשקול אם האדם צפוי לקבל משפט הוגן בגרמניה והאם הוא נמצא בסיכון להיות נתון לטיפול לא אנושי.

מעצר:

אם הבקשה תאושר, האדם נעצר ומוחזק במעצר עד להסגרה. הם עשויים להיות זכאים לשימוע במדינה שבה הם נמצאים כדי לערער על בקשת ההסגרה וכמו כן עורך דין פלילי מנוסה ומומחה בענייני הסגרה יבקש את שחרורו של המבוקש בתנאים ובערובה מתאימה וזאת עד לדיון בהליך ההסגרה

דיון בהסגרה:

מתקיים דיון במדינה בה נמצא האדם כדי לקבוע האם יש להסגירו. לאדם יש זכות לייצוג משפטי והוא רשאי להציג ראיות להגנתו ולעיתים להראות שבקשת ההסגרה כלל לא נעשתה כדין והראיות שהוגשו במסגרתה אינן תקינות וקבילות.

החלטה על הסגרה:

הרשויות במדינה בה נמצא מבוקש ההסגרה לגרמניה מחליטות האם לאשר את בקשת ההסגרה. אם ההחלטה חיובית, האדם מועבר לרשויות בגרמניה.

הגעה לגרמניה ומשפט:

המבוקש שהוחלט להסגירו יובא לגרמניה ושם הוא יואשם רשמית על ידי מערכת המשפט הגרמנית לצורך ניהול משפט פלילי בגרמניה כנגד האישומים שהושתו כנגדו.

ראוי לציין שהתהליך עשוי להשתנות בהתאם לאמנה או להסכם הספציפיים בין המדינות המעורבות ובין המערכת המשפטית של המדינה שבה האדם נמצא. לחלק מהמדינות יש הסכם דו-צדדי עם גרמניה, לחלק אין. לחלק מהמדינות, למשל ארה"ב, יש מערכת משפטית שונה ותהליך ההסגרה שונה מאשר במדינות אחרות.

כיצד למנוע הסגרה לגרמניה

ישנן מספר דרכים שבהן מבוקש להסגרה יוכל למנוע הסגרה לגרמניה:

בקשת מקלט מדיני:

אם המבוקש סבור שהוא נמצא בסיכון לרדיפה או טיפול לא אנושי בגרמניה, ייתכן שהוא יוכל להגיש בקשה למקלט מדיני במדינה שבה הוא נמצא ואשר באמצעותה הוגשה בקשת ההסגרה.

העלאת חששות לזכויות אדם:

אם המבוקש מאמין שזכויות האדם שלו יופרו במידה ויוסגר לגרמניה, ייתכן שהוא יוכל להעלות זאת כהגנה במהלך הדיון בהסגרה ובית המשפט חייב לבחון את הטענה המשפטית בנוגע להפרת זכויות האדם. לדוגמא במדינת ישראל עולה החשש שיהודי שומר כשרות לא יוכל לקבל תזונה ראוייה בעת שהותו בגרמניה וכן קיים חשש הנובע מהתרבות הגורמים הקיצוניים במדינה וטענה שכזו תבחן בקפידה על ידי בית המשפט.

ערעור על עוצמת ראיות:

מבוקש ההסגרה רשאי לערער על הראיות שהוצגו על ידי ממשלת גרמניה במסגרת העתירה ולטעון כי אין בהן די כדי לתמוך בבקשת ההסגרה וכן לטעון כנגד קבילות הראיות במדינה שבה מתבקשת ההסגרה.

ערעור על ההחלטה:

אם תתקבל החלטת ההסגרה, ייתכן שהאדם יוכל לערער על ההחלטה לערכאה גבוהה יותר ובית המשפט העליון יכריע האם יש לקבל את בקשת ההסגרה.

ניהול משא ומתן לעסקת טיעון ולהסגרה מרצון:

במקרים מסוימים, ייתכן שמבוקש ההסגרה יוכל לנהל משא ומתן עם הרשויות בגרמניה על הסדר טיעון שבו הוא מסכים להודות באשמה פחותה בתמורה לאי הסגרה לצורך כך נדרש ידע וניסיון של עורך הדין שמייצג את מבוקש ההסגרה במשפט הגרמני והיכרות עם מערכת התביעה הגרמנית.
במשרד עורך דין רוטנברג אנו מתמחים שנים רבות במשפט הפלילי בגרמניה ובישראל וניהלנו תיקים רבים הקשורים להסגרה לגרמניה שיסתיימו בעסקאות טיעון קלות מאוד ובהסגרה מרצון ללא מאסר.

למשרד עורך דין רוטנברג היכרות אישית עם גורמי המפתח בפרקליטות ובעולם המשפט הגרמני.

אם אתה עומד בפני הסגרה לגרמניה פנה אלינו לייעוץ מיידי.