האם בית המשפט מוסמך להתערב בשיקול הדעת של תובע בנושא הנוגע לקבלת החלטה על העמדה לדין של חשוד ולהורות על ביטול כתב האישום? התשובה היא חיובית אך ביטול כתב אישום פלילי בשל פגם שנפל בשיקול הדעת של התביעה תעשה במקרים חריגים בלבד.
בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת של התביעות או של הפרקליטות ואינו פועל "כפרקליט על" ולכן לא יתערב בהחלטת הפרקליטות האם להגיש כתב אישום פלילי רק בשל כך שבית המשפט היה מחליט אחרת אלא יורה על ביטול כתב האישום במקרים ובהם החלטת התביעות או הפרקליטות להגיש כתב אישום פלילי לקתה בחוסר סבירות מהותי ובמקרים קיצוניים.
להחלטה על הגשת כתב אישום השלכות קשות על חייו של הנאשם. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי במקרים רבים, ניתן להביא לביטולו של כתב האישום. לשם כך זקוק הנאשם לייצוג משפטי טוב של עורך דין המתמחה בפלילים, אשר ימצה כל אפשרות לביטול או מחיקה של כתב האישום.
שלב החקירה
האפשרות הראשונה בה נדון היא אפשרות מקדמית יותר והיא מתייחסת לשלב החקירה במשטרה. כאשר עורך הדין מעורב בפרשה כבר בשלב זה, פתוחה בפניו האפשרות להביא לסגירת התיק, ללא הגשת כתב אישום. יתרה מזאת, עורך הדין יכול להשפיע גם על עילת הסגירה של התיק ובכך לדאוג למעשה כי לא יוותר רישום משטרתי מן החקירה.
מהם הטיעונים שיכול עורך הדין להעלות בשלב זה? למשל, כי אין ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של החשוד, כי טיבה של העבירה ונסיבותיה, אינן מקימות אינטרס ציבורי להגשת כתב אישום, גילו הצעיר של החשוד ו/או העדר עבר פלילי מצדיקים את סגירת התיק וכיו"ב. כל אלו, יש בידם במקרים רבים, להביא לסיומה של החקירה ללא הגשת כתב אישום וכאמור, אף ללא רישום משטרתי.
הגשת כתב אישום
החוק מאפשר שיקול דעת רחב ביותר לרשויות בעת ההחלטה האם להעמיד חשודים למשפט פלילי ולכן גם בית המשפט מאפשר מתחם רחב של סבירות בהחלטה להגיש כתב אישום, כתוצאה מכך הפסיקה קבעה לאורך השנים שהתערבות בהחלטת התביעות תעשה באופן מצומצם ביותר.
המשפט המנהלי בהליכים פליליים
כניסת המשפט המנהלי והכללים שבו אל תוך המשפט הפלילי יש בו כדי להפוך את היוצרות והתוצאה היא שבטרם יברר בית המשפט את אשמתו של הנאשם ניגש בית המשפט לברר את פעולותיה של המדינה ולבחון את דרכי התנהלותה ובכך יש כדי לפספס את המהות של ההליך הפלילי והעברת מסר ולפיו הנאשם אינו בעמדת "הגנה" אלא משמש כתובע כנגד המדינה.
הכנסת המשפט המנהלי אל תוך עולם המשפט הפלילי גורמת לכך שריכוז מאמצי הנאשם הם להוכחת אשמת המדינה אך מן הצד השני יש חשיבות רבה ביותר לניהול הליך הוגן ושמירה על זכויות הנאשמים והחשודים.
הגנה מן הצדק – ביקורת מנהלית
הגנה מן הצדק היא אחד מהכלים שעומדים לבית המשפט בהליך פלילי כדי לבחון את התנהלות הרשויות כלפי הנאשם ולאחרונה התרבו הקולות הקוראים להחזיר את כלי ביקורת זה למידות מצומצמות ולהשתמש בכלי ההגנה מן הצדק רק במקרים חריגים.
הגנה מן הצדק היא דוקטרינה משפטית המובילה לביטול כתב אישום והליך פלילי בעקבות כתם משמעותי שנדבק בו ושעומד בניגוד לעקרונות ההגינות והצדק המשפטי. סעיף 149(10) לחסד״פ מעגן בחקיקה את הטענה של הגנה מן הצדק כחלק מטענות מקדמיות שיש בהם כדי להוביל לביטול ההליך הפלילי כנגד נאשם.
המבחן לטיעון של הגנה מן הצדק
קיים מבחן של שלושה שלבים ובו בוחן בית המשפט האם נתקיימו התנאים לקבלת טיעון מקדמי של הגנה מן הצדק שיוביל לביטול כתב האישום וההליך הפלילי.
השלב הראשון מתייחס לזיהוי דרגת הפגם שנפל בהליך הפלילי במנותק משאלת אחריותו או אשמתו של הנאשם בפלילים , כלומר בית המשפט בודק האם נכון לנהל משפט פלילי לאור הפגמים שנפלו בהליך.
בשלב השני בוחן בית המשפט האם תתקיים פגיעה קשה בתחושת ההגינות והצדק במידה ויתנהל הליך פלילי למרות הפגמים הקשים שנפלו בו וזאת תוך מתן תשומת לב לאינטרסים הציבוריים מול האינטרס הפרטי של הנאשם.
בשלב השלישי, יורה בית המשפט על בדיקת דרכים לתיקון הפגם שנפל בהליך הפלילי במקום ביטול כתב האישום.
בית המשפט יבחן האם התנהגות הרשות (המשטרה והפרקליטות ברוב המקרים) היא ״שערורייתית״ עד כדי כך שיש מקום להביא לביטול כתב האישום.
בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי דוקטרינת הגנה מן הצדק תופעל בזהירות ובמקרים מיוחדים בלבד.
התנהגות בלתי נסבלת של הרשות
בפסיקה נקבע כי החלת הדוקטרינה של טענת הגנה מן הצדק תתקיים רק במקרים חריגים שבהן התנהגות המשטרה או רשות חוקרת אחרת הופכת להתנהגות בלתי נסבלת שיש בה משום דיכוי, רדיפה והתעמרות של הרשות בנאשם. במקרים כאלו קבע בית המשפט יש לקבל טענה של הגנה מן הצדק וביטול כתב אישום פלילי כנגד נאשם.
הגנה מן הצדק – הפיכתה לטענה המוכרת ומעוגנת בספר החוקים
הגנה מן הצדק הפכה מטיעון שהוכר על ידי הפסיקה לטיעון שמעוגן בספר החוקים מייד עם כניסת התיקון לחוק סדר הדין הפלילי בסעיף 149(10) לחוק ובעקבות כך התעוררה השאלה מהו היקף השפעת התיקון לחוק על אופייה של הטענה המקדמית וכיצד התיקון ישפיע על היקף קבלת הטיעון .
נראה כי המחוקק לא הביא לשינוי מהותי באופי הטענה ומידת היקף קבלתה על ידי בית המשפט וטענת הגנה מן הצדק תמשיך להיות טענה מקדמית שתתקבל במקרים חריגים.
התערבות בקביעת סעיפי האישום
בעת הגשת כתב אישום ניתנת לתביעה שיקול דעת רחב ביותר בבחירת סעיפי העבירה והתביעה יכולה לבחור גם בסעיף האישום המחמיר יותר עם הנאשם בפלילים אך אין מקום להרבות בסעיפי אישום ללא סיבה.
בעת הגשת כתב אישום פלילי התביעה צריכה לעשות מאמץ ולבחור סעיף אישום שמביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את אופי העבירה שביצע הנאשם ובמסגרת זו יש לתביעה שיקול דעת רחב ביותר לבחור את הסעיף המחמיר ביותר אולם אם יש ספקות המתעוררים באשר לאפשרות להוכיח את מרכיבי העבירה הרי שיש מקום להפחית באישומים כדי שכתב האישום לא יוסיף אישומים שלא לצורך.
גם במקרים הפוכים שבהם ייחסו עבירה קלה בכתב האישום באירוע שעובדותיו מאפשרות קביעת עבירה קשה יותר הרי שניתן יהיה להתערב באופן שיפוטי כנגד ההחלטה להקל עם הנאשם. קביעת סעיף האישום אמור לשקף את הנורמה שהמחוקק קבע בנוגע למשפט הפלילי באופן כללי.
בעת הכנת כתב אישום על הפרקליטות לבחור בסעיפי האישום שמבטאים באת הנורמה העונשית ההולמת ביותר לאירוע הפלילי בהתאם לתיאור כתב האישום ולכן כתב אישום חמור וסעיפי אישום מקלים ולהיפך היוצרים חוסר התאמה עלולים להוביל לפגם משמעותי ומהותי בכתב האישום הפלילי העשוי, במקרים חריגים, להוביל להתערבות של בית המשפט באופן כזה שיביא לתיקון הפגם.
שימוע לפני הגשת כתב אישום
כאשר הוגש כתב אישום, ניתן להביא לביטולו בשתי דרכים עיקריות: האחת היא במסגרת הליך השימוע והשנייה היא במהלך המשפט עצמו. באשר להליך השימוע: על פי חוק, כאשר התביעה מבקשת להגיש כתב אישום בעבירה מסוג פשע, אשר דינה מעל שלוש שנות מאסר, היא מחויבת קודם לכן, לתת לנאשם זכות שימוע. המטרה של שימוע לפני הגשת כתב אישום היא לאפשר לנאשם לטעון טענות, מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום בעניינו.
ייצוג במסגרת השימוע
ייצוג משפטי הולם במסגרת הליך השימוע יכול בהחלט לשכנע את התובע לסגת מכתב האישום ולהורות על ביטולו או מחיקתו. הטיעונים שיכול עורך דיו פלילי להעלות בשלב זה הם מגוונים מאוד, החל מן העובדה כי ראיות התביעה אינן מספיקות להרשעה וכלה בחומרת העבירה ונסיבותיה, אשר מצדיקות להימנע מהגשת כתב אישום במקרה הנדון.
ביטול כתב האישום במשפט עצמו
אפשרות נוספת לביטול כתב האישום היא באמצעות העלאת טענות משפטיות במהלך המשפט עצמו, במסגרת הדיונים בבית המשפט. בשונה מהמצב הקודם שתואר לעיל, בו נתונה ההחלטה על ביטול כתב האישום, לרשויות התביעה, כאן יכול בית המשפט להורות על ביטול כתב האישום ללא הסכמתה של התביעה ואף בניגוד לעמדתה הברורה. מהן הטענות אשר יוכל עורך דין פלילי לטעון בפני בית המשפט, על מנת להביא לביטולו של כתב האישום? למשל:
- אי קיומה של חובת השימוע: המחדל לקיים שימוע לנאשם בעבירת פשע, יכולה להביא במקרים מסוימים לביטולו של כתב האישום.
- העדר סמכות: לבית המשפט אין סמכות עניינית או מקומית לדון בתיק.
- פגם בכתב האישום: נמצא פגם מהותי בכתב האישום הדורש את ביטולו.
- טענת התיישנות: במסגרתה נטען כי העבירה נשוא כתב האישום התיישנה.
- חלוף הזמן: לעיתים, עבר זמן רב מהמועד בו נפתחה חקירת המשטרה ועד למועד בו הוגש כתב האישום. במצב זה, ניתן לטעון כי האינטרס הציבורי אינו תומך עוד בהגשת כתב אישום.
מחיקת רישום פלילי
מטבע הדברים, ישנם מקרים בהם לא ניתן להביא לביטול כתב האישום. במצבים אלה, יפעל עורך הדין כמיטב יכולתו על מנת להביא לזיכוי במשפט הפלילי, או לעריכת הסכם טיעון מקל עם התביעה, תלוי כמובן בנסיבות המקרה. הורשע אדם במשפט פלילי? מלבד הסנקציה בגין העבירה, נותר לנאשם רישום פלילי, אשר יכול להקשות עליו לנהל אורח חיים תקין, לאחר ריצוי עונשו. אולם, חשוב לדעת כי בחלוף זמן מספק, ניתן להגיש בקשה למחיקת הרישום הפלילי. זו תיעשה על ידי הגשת בקשה לנשיא המדינה, במסגרתה יש להציג נימוקים מדוע ראוי להורות על מחיקת הרישום הפלילי של המבקש. אם הבקשה תאושר, הרישום לא יופיע במאגר הפלילי, אלא בפני גופים מסוימים והמבקש יוכל לקבל תעודת יושר ולנהל את חייו כרגיל.
ביטול כתב אישום – זה אפשרי! משרד עורכי דין פלילי רוטנברג מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים ויפעל למענך במלוא המרץ והמסירות ויעשה כל שניתן על מנת למנוע העמדה לדין פלילי.
עו"ד ניר רוטנברג הנו מבכירי ומוותיקי הסניגורים הפליליים בישראל, פעיל בתחום הפלילים מעל 20 שנה לזכותו מאות תיקים של ביטולי כתב אישום ונסיון במו"מ והליכים מול הרשויות השונות למחיקה, ביטול ו/או חזרה מאישומים בעבירות חמורות וקלות.