כשבית המשפט מתבקש להכריע בשאלת הסגרתו של אדם למדינה אחרת הוא יבחן בין היתר האם היענות לבקשת ההסגרה עלולה לפגוע בתקנות הציבור, כלומר במצב ובו הסגרתו של החשוד תפגע באורח קשה בתחושת הצדק וההגינות מתוך ראייה כללית שתוביל למסקנה שישנה פגיעה בעקרונות יסוד של החברה והמדינה הרי שיהיה מקום לדחות את בקשת ההסגרה.
מדובר בעצם בענף של דוקטרינת “הגנה מן הצדק” במשפט הפלילי שנועדה להגביל את האינטרסים המדיניים והבינלאומיים שלשמם נוצר מנגנון ההסגרה במקרים יוצאי דופן וחריגים שעולה מהם חשש כי הפגיעה בנאשם עקב ההסגרה תהיה בעלת עוצמה כזו שיש בה כדי להביא לדחיית בקשת ההסגרה.
אחת מן הטענות שעולות בדרך כלל בנוגע לסייג של “תקנת הציבור” מבוססת על סכנה לחייו של מבוקש ההסגרה ובית המשפט בוחן האם מדובר בהעלאת טענה כללית בדבר הסיכון לחיי אדם או שישנה הערכה ממשית וסבירות גבוהה שמבוקש ההסגרה אכן עלול להיפגע במידה ויוסגר.
אם בית המשפט ישתכנע כי קיים סיכוי גבוה לפגיעה בחייו של מבוקש ההסגרה תוך הערכה שאמצעי ביטחון לא יובילו להגנה עליו יהיה מקום להפעיל את תקנת הציבור ולבטל את ההסגרה.
יודגש, לא בכל פעם שמבוקש הסגרה יצביע על מדינה שבה ישנן הפרת זכויות אדם ותנאי מאסר קשים הוא יוכל לקשור קשר ישיר בין אלו לבקשת הסגרתו אלא על המבוקש להראות קיומה של סכנה מוחשית וברורה העלולה לפגוע בו.
אם הוגשה כנגדך בקשת הסגרה לישראל או מישראל- פנה אלינו אנו יודעים כיצד לפעול כדי להגן על זכויותיך ולמנוע את הסגרתך.
שאלות ותשובות בנוגע להליך הסגרה לחו"ל
האם ניתן לדרוש מהפרקליטות הבינלאומית לפנות במסגרת בקשת הסגרה למדינה בחו"ל ולבקש ראיות נוספות לבקשת ההסגרה?
בשורה של פסקי דין בבית המשפט העליון ( ע"פ 6717/09 אוזיפה נ. היועץ המשפטי לממשלה, בש"פ 1996/15 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה, בש"פ 7745/11 חוסאם אמארה נ. מדינת ישראל) נקבע כי אין מקום לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה במסגרת בקשת הסגרה לחו"ל לפנות למדינה המבקשת את ההסגרה ולבקש ממנה ראיות נוספות לחיזוק בקשת ההסגרה וההכרעה בעתירה להסגרת המבוקש תוכרע על יסוד החומרים שצורפו לעתירה ולבקשת ההסגרה.
מה מטרת הגילוי של חומר הראיות בהליך הסגרה?
בהליך הסגרה הפרשנות של המושג "חומר ראיות הנוגע לעתירה" מצומצם באופן ניכר מן הפרשנות של המושג המקביל "חומר חקירה" בחוק סדר הדין הפלילי מכיוון שמטרת גילוי החומר הראייתי לא נועד לאפשר למבוקש ההסגרה לארגן את פרשת הגנתו לגוף האישום נגדו, כלומר אין מדובר במשפט פלילי ובו הנאשם משיב לכתב האישום שהוגש כנגדו אלא שיש לאפשר גילוי חומר ראיות שיש להם רלונטיות לצורך הדיון בעתירה המבקשת להכריז על במבוקש כבר-הסגרה שכן בהליך הסגרה בית המשפט לא נדרש לשאלת מהימנות ראיות ומשקלן.
מה התנאים לקבלת חומר חקירה בהתאם לתקנה 8 לתקנות ההסגרה במסגרת בקשת הסגרה?
תקנה 8 לתקנות ההסגרה קובעת כי אם הוגשה עתירה הרי שהמבוקש או עורך דין פלילי או עורך דין מומחה להסגרה המייצג אותו רשאי לעיין בכל זמן סביר בכל חומר הראיות שנוגע לעתירה להסגרתו ואשר קיים בידי היועמ"ש וכן זכותו לקבל את שמות העדים שבדעת המדינה להשמיע בעת הדיון בעתירה להסגרתו.
תקנה 8 לתקנות ההסגרה קובעת שני תנאים לקבלת חומרי החקירה:
א. החומר המבוקש הוא חומר ראיות שבכתב "הנוגע לעתירה".
ב. מדובר בחומר ראיות ה"מצוי בידי העותר", כלומר מדובר בחומר פיסי המצוי בידי המדינה.
מה הוא הרף הראייתי הנדרש לצורך הסגרת מבוקש למדינה זרה?
סעיף 9(א) לחוק ההסגרה קובע שאם הוכח במסגרת עתירה להסגרת מבוקש לחו"ל שהמבוקש הועמד לדין על העבירה נשוא עתירת ההסגרה במדינה המבקשת או שישנן ראיות מספיקות כדי להעמידו לדין על עבירה כזאת במדינת ישראל וששאר התנאים שקבועים בחוק ההסגרה נתמלאו הרי שבית המשפט רשאי להכריז על המבוקש כבר הסגרה.
בית המשפט אינו צריך לקבוע האם חומר הראיות שקיים מספיק כדי להוביל להרשעת המבוקש אלא מספיק שישנה "אחיזה לאישום" שתצדיק את המשך בירור אשמתו של המבוקש במדינה המבקשת את הסגרתו.
האם המדינה המבקשת הסגרה צריכה להוכיח שיש סיכוי להרשעת המבוקש?
בסעיף 9(א) לחוק ההסגרה נקבע כי אם המדינה הצליחה להוכיח שיש כנגד המבוקש מספיק ראיות להעמדתו לדין פלילי על אותה עבירה במדינת ישראל הרי שהוא יהיה בר הסגרה לחו"ל.
בית המשפט העליון קבע במספר רב של פסקי דין (ע"פ 6003/19 אריה גרינס נ. היועץ המשפטי לממשלה ) שאין צורך בהכרעה משפטית ולפיה בחומר הראיות ישנן מספיק ראיות שיובילו להרשעתו של המבוקש אלא מספיק שמתקיימת "אחיזה לאישום" כלומר, מספיק ראיות שמצדיקות את המשך בירור אשמתו של המבוקש במדינה המבקשת את הסגרתו.
מה מידת בדיקת הראיות בהליך הסגרה לחו"ל?
בית המשפט המחוזי בירושלים שדן בבקשת הסגרה עורך בחינת ראיות מינימלית ובסיסית שתפקידה הוא וידוא הבסיס הראייתי ההתחלתי שבסיסו מהווה את הפתיחה בהליך פלילי שיפוטי במדינה המבקשת את ההסגרה.
נפסק בבית המשפט העליון ( עה"ס 6896/20;6928/20 עטיה וחלווני נ. היועץ המשפטי לממשלה ) שאין לבדוק את משקל הראיות וקבילותן וגם עדות שמיעה שניתנת במסגרת תצהיר המסכם את עיקרי הראיות ומוגש באמצעות המדינה המבקשת במסגרת החקירה נגד המבוקש יש בה כדי לספק את הדרישה הראייתית הראשונית לביסוס בקשת ההסגרה.
האם ניתן לבקש הסגרתו של אדם בעבירות שאינן עבירות פליליות בישראל? (פליליות כפולה)
סעיף 2 לחוק ההסגרה קובע שעבירת הסגרה בחוק זה היא כל עבירה שאם היתה נעברת במדינת ישראל היתה מובילה לעונש מאסר של שנה ומעלה ובכך בעצם קובע חוק ההסגרה את הדרישה לפליליות כפולה (Double Criminality) שמשמעותה היא שמעשה העבירה בגינו מתבקשת הסגרתו של המבוקש לחו"ל יהיה עבירה פלילית גם לפי החוק הפלילי במדינה המבקשת וגם בחוק הפלילי של מדינת ישראל.
הדרישה לפליליות כפולה בהליך הסגרה משמשת כביטחון לכך שהליך ההסגרה לא יהיה בניגוד ובסתירה לערכים ולעקרונות של מדינת ישראל במסגרת הליך פלילי תוך הגנה על זכויותיו של הפרט.
האם ניתן לטעון טענת הגנה מן הצדק בהליך הסגרה?
הדוקטרינה של הגנה מן הצדק מעניקה את האפשרות לבית המשפט לבטל כתב אישום פלילי כשניהול ההליך הפלילי עומד בסתירה מהותית של עקרונות הצדק וההגינות המשפטית.
הדוקטרינה מעוגנת בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 ובפסק הדין בעניינו של בורוביץ' (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ. בורוביץ) קבע בית המשפט העליון מבחן בעל שלושה שלבים לצורך השאלה האם יש מקום ליתן סעד של הגנה מן הצדק:
1. שלב זיהוי הפגם בהליך הפלילי ובחינת עוצמתו ומידתו.
2. שלב איזון בין הערכים והעקרונות ו השונים הנוגעים לשאלת ההעמדה לדין פלילי תוך בדיקת ניהולו של ההליך הפלילי והאם היה בו כדי פגיעה חריפה קשה בתחושת הצדק וההגינות.
3. שלב הסעד שבמסגרתו בית המשפט מכריעה בנוגע לתרופה שתינתן לנאשם במשפט פלילי לנוכח הפגם שנפל בהעמדתו לדין.
מכח החוק הפלילי וגם כחלק מהחריג בחוק ההסגרה הנוגע לתקנת הציבור נפסק שמקומה של טענת הגנה מן הצדק להישמע גם בהליך הסגרה וזאת לאור הקרבה המהותית שקיימת בין הליך ההסגרה להליך הפלילי ולכן בקשת הסגרה שעומדת בסתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית עשויה להידחות.
האם צו מעצר לצורך הסגרת מבוקש לארה"ב חייב לפרט את מלוא העבירות שבגינן מתבקשת ההסגרה?
אמנת ההסגרה בין ישראל לארה"ב קובעת בסעיף 3 שבקשה להסגרה של אדם המבוקש לצורך העמדה לדין תיתמך גם באמצעות עותק של צו המעצר שהוציא שופט כנגד מבוקש ההסגרה אולם לא נקבע באמנה מה הפירוט הנדרש בצו המעצר למעט הדרישה לצירוף כתב אישום הכולל את פירוט העבירות ולכן מרגע שלבקשת ההסגרה צורף צו מעצר וכתב אישום שמפרט את העבירות של מבוקש ההסגרה הרי שנתמלאה הדרישה הקבועה באמנת ההסגרה בין ישראל לארה"ב.