יסודות של עבירת הונאה "קבלת דבר במרמה"
הערך החברתי שעליו נועדה לשמור עבירת קבלת דבר במרמה הוא חופש הבחירה של קורבן עבירת המרמה. קבלת דבר במרמה היא עבירה תוצאתית שרכיב ההתנהגות בה הוא מצג כוזב ורכיבה הנסיבתי הוא "דבר" כשהתוצאה היא "קבלה".
כמו בכל עבירה תוצאתית נדרש קשר סיבתי בין ההתנהגות לבין התוצאה כך שבעבירת המרמה נדרש קשר בין "המצג הכוזב" לקבלת "הדבר" והמחשבה הפלילית שנדרשת לשם התגבשות העבירה היא מודעות ליסודותיה העובדתיים של העבירה הפלילית או במילים אחרות ידיעה על הכזב שבמצג והקשר בין המצג לתוצאה.
עבירת קבלת דבר במרמה מחייבת שהמציג כלומר, החשוד בביצוע העבירה יהיה מודע לכך שקיימת אפשרות להתרחשות של תוצאה מזיקה לקורבן כתוצאה מן המצג הכוזב, כלומר יש תנאי ולפיו תדרש מודעות לרכיב התוצאתי ולמרכיב הקשר הסיבתי.
יסוד ההתנהגות בעבירת קבלת דבר במרמה
לצורך גיבוש עבירת מרמה ישנו צורך בהתנהגות שיוצרת מצג כוזב והפרשנות שהחוק מעניק ל"מצג שווא" היא רחבה ביותר ונפרשת על שלל דרכים ואפשרויות. מצג כוזב יכול להיות באמצעות מכתב, התנהגות ודיבור ובתנאי שהוא מוביל למצג כוזב בנוגע להתרחשות בהווה, בעבר או בעתיד.
קבלת דבר במרמה חוק העונשין
המרכיב הנסיבתי בעבירת המרמה "הדבר" מוגדר באופן רחב ביותר בחוק העונשין והוא כולל מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה וכך גם "דבר" שנוצא בעקבות המרמה יכול להביא לגיבוש העבירה ואין צמצום ל"דבר" שהיה קיים לפני יצירת המצג, כלומר, הפגיעה בחופש הרצון של קורבן עבירת המרמה יכול להתקיים גם במקרים שבהם התמורה למרמה נולדה רק לאחר הצגת מצג השווא.
קבלת דבר במרמה סעיף 415
יסודות עבירת קבלת דבר במרמה מעוגנים בסעיף 415 לחוק העונשין והם מתחלקים לשלושה:
א. מרמה – טענה בעובדה שהתרחשה, מתרחשת או תתרחש שנטענת בכתב, בעל פה או באמצעות התנהגות ושמי שטוען אותה מודע לכך שהטענה אינה אמיתית.
ב. קבלה של "דבר" – כלומר קבלה ממש של "דבר" אולם תתכן גם אפשרות שבה הבעלות לא עברה באופן מלא ויתכן שנתקבל "דבר" לצד ג' שאינו הצד המרמה.
ג. קשר סיבתי בין המרמה לקבלת "דבר" במילים אחרות עבירת קבלת דבר במרמה מורכבת משלושה מרכיבים שכוללים טענה שקרית, קבלת דבר וקשר סיבתי בין השקר לתוצאה כשהיסוד הנפשי הנדרש הוא ידיעה על התקיימות יסודות העבירה, כלומר, היות הטענה שקרית תוך היתכנות של קיום קשר סיבתי בין המצג הכוזב לתוצאה. מהות עבירה פלילית של קבלת דבר במרמה עבירה של קבלת דבר במרמה היא עבירת תוצאה שכדי שהיא תתקיים במציאות על מבצע המרמה להראות מצג של מרמה שיוביל לתוצאה שיתקבל דבר מה במרמה כך שקבלת "דבר" היא היסוד התוצאתי שבלעדיו לא תושלם העבירה אם כי יתכן שהמרמה תתבצע מבלי שמבצע המרמה יקבל את דבר המרמה אולם אם היא מגיעה לאחר יש בכך כדי להספיק להשלמת העבירה ולהרשעה בפלילים.
כיצד מוגדר רכיב "קבלה" בעבירות מרמה
עורך דין פלילי בוחן בכתב אישום של עבירת "קבלת דבר במרמה" את מרכיב "הקבלה" והאם אכן בפועל היתה קבלה של כספים או טובת הנאה כתוצאה מהמרמה. עבירת מרמה היא עבירה תוצאתית, כלומר כדי שהמעשה אכן יהפוך לפלילי יש להראות כי העבריין הציג מצג כוזב שכתוצאה ממצג זה התקבלו בפועל "דבר" במרמה. קבלת הדבר מהווה את הרכיב התוצאתי שאם הוא לא קיים הרי שלא תושלם העבירה. על מנת שעבירת מרמה בפלילים תושלם יש להראות כי מבצע המרמה, במודע הכין מצג כוזב של מרמה כדי לקבל כתוצאה ממצג זה דבר מה שמשמש כמרכיב התוצאתי שבלעדיו לא מושלמת העבירה כך שעורך דין פלילי יבחן האם ביצוע העבירה על כל מרכיביה אכן הושלם בפועל, לא מספיק שאדם החליט כתוצאה ממעשה הנוכלות למסור את "הדבר" אלא שכדי שתושלם עבירה פלילית של "קבלת דבר במרמה" יש צורך שגם יתקבל הדבר בפועל.
כיצד מוגדר בפלילים "סיוע לעבירת קבלת דבר במרמה"
חוק העונשין בסעיף 33 מגדיר "סיוע" כמעשה שמייצר תנאים לצורך ביצוע מעשה העבירה, כלומר, מי שלפני ביצוע העבירה או בעת עשיית העבירה הפלילית עושה פעולה שמאפשרת את ביצוע העבירה הפלילית או כדי להקל על המבצע או לצורך מניעת תפיסתו של העבריין הוא מסייע לביצוע העבירה.
יסודות עבירת הסיוע לקבלת דבר במרמה
יסודות עבירת הסיוע לקבלת דבר במרמה כוללים התרחשות של העבירה הפלילית העיקרית ונדרש שפעולת הסיוע תהיה "מסוגלת" לסייע להגשמת ביצוע העבירה העיקרית, אולם לא נדרש שמעשה הסיוע יחייב את ביצועה או במילים אחרות יתכן מעשה עבירה של "סיוע" מבלי שמבלעדיו לא היתה מתבצעת העבירה.
התנהגות המסייעת לעבירה פלילית של קבלת דבר במרמה
ההתנהגות של העבריין המסייע לביצוע עבירה של מרמה יכולה להיות במעשה בפועל או באמצעות מחדל בהתנהגותו כך שהיא מקלה על ביצוע העבירה העיקרית ותורמת באופן משני להשלמת העבירה הפלילית כך שיתכן והעבירה העיקרית לא בוצעה ולא הושלמה אך עבירת הסיוע כן תושלם. במקרה ובו עבריין המרמה לא משלים את דבר המרמה העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה לא תושלם לכדי כתב אישום פלילי אך יתכן והמסייע לעבירת המרמה יואשם בפלילים שכן עבירת הסיוע מתבצעת גם כשהעבירה העיקרית לא הושלמה והעבריין המסייע הוא שותף לביצוע העבירה, אמנם מדובר בשותף משני שפעולותיו תרמו באופן עקיף לביצוע העבירה העיקרית אך הדרישה בפלילים היא להראות שהמסייע פעל באופן שתרם וסייע להגשמת קבלת הדבר במרמה גם אם לולא תרומתו של מי שסייע לא הייתה העבירה מבוצעת וכשעורך דין פלילי המייצג אדם שנאשם בעבירת הסיוע יבחן גם את היסוד הנפשי בהתקיימות ביצוע העבירה כך שיבדק האם הנאשם היה מודע לאופי ההתנהגות המסייעת ולכך שהמבצע העיקרי של המרמה עומד לבצע את העבירה הפלילית ואכן פעל מתוך מטרה לסייע לעבריין העיקרי.
הערך החברתי שנפגע בעבירה של קבלת דבר במרמה
הערך החברתי שמוגן בעבירה של קבלת דבר מרמה הוא "חופש הרצון"," חופש הפעולה" והחופש לבחור של מי שנפל קורבן לעבירת המרמה. המשמעות של פגיעה בחירויות אלו היא שאם המרומה היה מודע לכלל העובדות יתכן והיה פועל אחרת מכפי שפעל. הגדרת מרמה ב בסעיף 414 לחוק העונשין היא רחבה ונקבע, כי העבירה מושלמת באמצעות טענה בעניין שנעשה בעבר, בהווה או בעתיד ושמי שטוען אותה מודע לכך שהיא כוזבת כך שבהקשר זה נקבע כי המרמה יכולה להיעשות לא רק באמצעות מצג פוזיטיבי במילים או בכתב ויתכן שהמרמה תיעשה באמצעות התנהגות שתוביל למסקנה על קיום של מציאות מסויימת וכך אם יש העלמה בכוונה פלילית של נתון עובדתי הרי שהיא כמו הצהרה מפורשת שהעובדה לא נכונה ולא קיימת כלל. אנו במשרד עורך דין פלילי רוטנברג מעניקים ייצוג מלא וייעוץ לנאשמים בעבירות פליליות ונעמוד לרשותך לצורך ייצוג במשפט פלילי אם הנך חשוד בעבירת מרמה והונאה פנה אלינו לייעוץ מיידי.